חטיפים הם אחד הכלים השימושיים באילוף כלבים אבל שימוש לא נכון בהם עלול ליצור תלות בפרס גלוי. כך הופכים את החטיף לאמצעי למידה ולא לתנאי לשיתוף פעולה.
התסריט הזה מוכר לבעלי כלבים רבים: מחזיקים חטיף ביד, מבקשים מהכלב לשבת והוא מתיישב מיד. מכניסים את החטיף לכיס, מבקשים שוב את אותה פעולה ופתאום הכלב מסתכל לצד השני כאילו מעולם לא שמע את המילה "שב".
לא מעט בעלים מסיקים מכך שהכלב עקשן, מפונק או מתעניין רק באוכל. בפועל, פעמים רבות מדובר בתוצאה של הדרך שבה לימדו אותו.
חטיפים יכולים להיות אמצעי מצוין לחיזוק התנהגות רצויה אבל כדי להשתמש בהם בצורה יעילה צריך להבין מתי מציגים אותם, מתי נותנים אותם ומתי מתחילים להפחית את התלות בהם.

ההבדל בין פרס לבין פיתיון
בתחילת לימוד של התנהגות חדשה אפשר להשתמש בחטיף כדי להוביל את הכלב לתנועה מסוימת. למשל, להניע חטיף מעל אפו כדי לעודד אותו להתיישב.
השיטה הזאת נקראת פיתוי באמצעות מזון והיא עשויה להיות שימושית בשלבי הלמידה הראשונים.
הבעיה מתחילה כאשר ממשיכים להציג את החטיף לפני כל בקשה, גם לאחר שהכלב כבר למד את הפעולה.
במצב כזה הכלב עלול ללמוד שהופעת המזון היא חלק בלתי נפרד מהסימן לבצע את ההתנהגות.
המטרה באילוף באמצעות חיזוקים חיוביים היא ללמד את הכלב שההתנהגות משתלמת, ולא שהוא צריך לראות מראש בדיוק מה הוא עומד לקבל.
לכן, לאחר שהכלב מבין את הפעולה, רצוי להפחית בהדרגה את השימוש בחטיף כפיתיון. קודם מבקשים את ההתנהגות ורק לאחר שהכלב מבצע אותה מוציאים את הפרס.
התזמון חשוב לא פחות מהחטיף
כלבים לומדים באמצעות הקשר בין פעולה לתוצאה. ככל שהחיזוק מגיע בסמיכות להתנהגות הרצויה, כך קל יותר לכלב להבין על מה הוא קיבל אותו.
נניח שאתם מלמדים את הכלב להגיע כשקוראים לו. אם הוא מגיע, מתיישב לידכם ורק אחרי כמה רגעים מקבל חטיף, ייתכן שלא יהיה לו ברור איזו פעולה בדיוק זיכתה אותו בפרס.
אפשר להשתמש במילת סימון קצרה כמו "כן" או בקליקר לאחר שמלמדים את הכלב שהסימן מנבא חיזוק. כך אפשר לציין את הרגע המדויק שבו הוא ביצע את ההתנהגות הרצויה.
העיקר הוא לשמור על עקביות.
גם סוג החטיף משנה. במהלך אימון שבו מבצעים חזרות רבות, עדיף להשתמש בחטיפים קטנים שניתן לאכול במהירות, בלי שהכלב יצטרך לעצור וללעוס במשך זמן ממושך.
לא כל כלב מתרגש מאותו חטיף
יש כלבים שיעבדו בהתלהבות תמורת חתיכת מזון קטנה מהארוחה הרגילה שלהם. אחרים זקוקים לחיזוק בעל ערך גבוה יותר, במיוחד כשהם נמצאים בסביבה מלאה בהסחות דעת.
למשל, בבית שקט עשוי להספיק חטיף פשוט. לעומת זאת, בטיול שבו עוברים אנשים, כלבים ורוכבי אופניים, ייתכן שיהיה צורך בחטיף שהכלב אוהב במיוחד.
לכן, כדאי להחזיק מספר אפשרויות וללמוד מה מניע את הכלב שלכם.
בקטגוריית חטיפים לכלבים של אורבן פט ניתן למצוא סוגים שונים המיועדים, בין היתר, לתגמול, לאילוף וללעיסה. הבחירה צריכה להתחשב בגודל הכלב, בהרגלי הלעיסה שלו, ברגישויות ובכמות החטיפים שיקבל במהלך היום.
כדאי גם לזכור שחטיפים הם תוספת ולא תחליף למזון מאוזן. כלל אצבע מקובל הוא להגביל חטיפים ותוספות לכ־10% מצריכת הקלוריות היומית, אלא אם וטרינר המליץ אחרת.
מה עושים כשהכלב מפסיק להקשיב בחוץ?
אחת הטעויות הנפוצות היא להתקדם מהר מדי מרמת קושי אחת לאחרת.
כלב שלמד לשבת בסלון לא בהכרח יודע לבצע את אותה הפעולה ברחוב עמוס.
מבחינתו מדובר בשתי סיטואציות שונות לחלוטין.
כדאי לתרגל תחילה במקום שקט, לאחר מכן בחצר או באזור רגוע ורק בהמשך בסביבה שיש בה יותר גירויים.
אם הכלב לא מצליח לבצע את הבקשה אין צורך להניח שהוא מסרב בכוונה. ייתכן שהמשימה פשוט קשה מדי עבורו באותו רגע.
הורדת רמת הקושי והגדלת המרחק מהסחות הדעת עשויות לעזור יותר מחזרה אינסופית על הפקודה.
מתי אפשר להפסיק לתת חטיף בכל פעם?
בשלבים הראשונים של למידת התנהגות חדשה כדאי בדרך כלל לחזק הצלחות בתדירות גבוהה.
לאחר שההתנהגות הופכת למוכרת ויציבה, אפשר לעבור בהדרגה לחיזוקים מגוונים. לפעמים החיזוק יהיה חטיף, לפעמים משחק ולפעמים האפשרות להתקדם בטיול או להריח מקום מעניין.
חשוב לא להפסיק את החיזוקים בבת אחת ולא להפוך את האילוף למבחן שבו הכלב נדרש להצליח ללא תגמול.
גם כלב מאולף היטב נהנה מחיזוקים שמזכירים לו ששיתוף פעולה משתלם.
אילוף טוב אינו מסתכם בפקודות
בסופו של דבר חטיפים הם רק כלי אחד בתוך מערכת יחסים שנבנית בין הכלב לבעליו.
הם אינם תחליף לתקשורת ברורה, לסבלנות או להבנת הצרכים של הכלב. שימוש נכון בהם יכול להפוך את האימון לחוויה מהנה לשני הצדדים ולעזור לכלב ללמוד מתוך מוטיבציה ולא מתוך פחד.
וכשהכלב מתחיל לבצע את הפעולה גם בלי לראות חטיף ביד, זה סימן טוב לכך שהלמידה התקדמה.
לרכישה של חטיפים ואביזרים נוספים ניתן להכנס אל חנות חיות אונליין אורבן פט ולהנות ממגוון רחב של מוצרים במחירים מפתיעים.


