שלום. אשמח לעזרה.. אימצנו לפני כשבועיים כלבה בת כשנתיים. מעמותה. הכלבה הייתה תמיד או בכלביה או בבתי אומנה. היא סובלת מחרדת נטישה קשה ביותר והמשמעות היא שברגע שאנחנו יוצאים היא: א. לא מפסיקה לבכות, ב. נכנסת לאטרף ומתחילה להשתולל ולהשמיד כל דבר שהיא יכולה. בימים הראשונים נשארתי איתה בבית ולא הלכתי לעבודה. ניסיתי להרגיל אותה ליציאות קצרות שלי, לא מצליח. קראתי שכדאי להתעלם ממנה כשהולכים וכשחוזרים, וכך עשיתי. ביום הראשון היא החריבה את הבית. ביום השני השארנו אותה בחצר, והיא הצליחה לקפוץ מעל הגדר, מגובה של שלושה מטרים. ביום השלישי נאלצתי לקשור אותה לעץ ומאז היא קשורה כשאנחנו לא בבית. כל פעם כשאני חוזרת מצפה לי בלאגן בחצר. היא הרסה את העציצים (לא נורא), קרעה את צינורות ההשקיה (גם זה בר תיקון),הפכה את כל האדמה בחצר, וקרעה לגזרים את המיטה שלה וכל דבר נוסף שאפשר לקרוע. ואני מקבלת דיווחים מהשכנים שהיא לא מפסיקה לבכות במשך שעות. ממש גועה. לא נראה שיש שיפור בכלל, היא לא מתרגלת. מה עוד אפשר לעשות? אציין שהיא נהדרת עם הילדים, עדינה וסובלנית. הבעיה היא רק בחרדת הנטישה.
תודה על המענה.